אנדומטריוזיס בצלקת ניתוחית ובדופן הבטן

אנדומטריוזיס בצלקת ניתוחית ובדופן הבטן הוא סוג אנדומטריוזיס המופיע בעיקר אצל נשים שעברו ניתוחים קיסריים. השכיחות של סוג אנדומטריוזיס זה באוכלוסיית החולות הוא נמוך יחסית, אך אינו נדיר. מקרים אלו משויכים למקרי אנדומטריוזיס הנמצאים מחוץ לאגן. במצב זה, ישנו מוקד אנדומטריוזיס בצלקת שנותרה מן הניתוח הקיסרי, או בדופן הבטן התחתונה. תאי רירית הרחם יכולים להיצמד אל הצלקת ולגדול לאורך השנים ולהוביל לכאבים באיזור הנגע בווסת ולעיתים גם בזמנים נוספים.

למקרי אנדומטריוזיס הנמצאים בצלקת הניתוחית ובדופן הבטן יש כמה תסמינים בולטים. מרבית הנשים סובלות מכאבים עזים בדופן הבטן בעת קבלת הווסת ואי נוחות כללית. במקרים רבים, נוכל לחוש בגוש הנמצא מתחת לעור, הכואב במידה ונוגעים בו. לצערנו, במקרים רבים, סוג זה של אנדומטריוזיס לא מאובחן, בעיקר משום שמאבחנים את הכאב שהמטופלות מדווחות עליו בצורות אחרות.

על מנת לאשש כי מטופלת סובלת מאנדומטריוזיס בצלקת ניתוחית ובדופן הבטן, עלינו לבצע מספר בדיקות. על ידי מגע נוכל לנסות ולאתר נפיחות בצלקת הניתוח. במידה והמטופלת מתלוננת על כאבי וסת חזקים, לצד נפיחות מורגשת בצלקת, נוכל לשער כי מדובר באנדומטריוזיס. באמצעות בדיקות שונות כמו אולטראסאונד של דופן הבטן או MRI או CT בטן נוכל לאתר ולמקם את הנגעים השונים. עם זאת, חשוב לדעת כי במרבית המקרים, האבחנה הסופית תעשה דרך אופרציה ניתוחית.

הטיפול בנגעי אנדומטריוזיס בצלקת נעשה ע״י ניתוח פתיחת בטן קטן (מיני-לפרוטומיה) אשר במהלכו מבצעים חתך קטן מעל איזור הגוש הנמוש באיזור צלקת הניתוח או בבטן התחתונה, מפרידים את הגוש מדופן הבטן בצורה מלאה על מנת לגרום להחלמה מלאה. נציין כי במוקדי אנדומטריוזיס בצלקת לרוב הסיכון לחזרה הינו קטן משמעותית מבמקרי אנדומטריוזיס תוך בטני. אי לכך כריתת האזור הנגוע היא דרך הטיפול המקובלת ביותר כיום עבור אנדומטריוזיס בצלקת ניתוחית או בדופן הבטן. בנוסף, ייתכן ונצטרך לבצע דיכוי הורמונלי לאחר הניתוח, במיעוט המקרים.

כדאי לדעת כי במרבית המקרים, האופציה הניתוחית לא תפגע בסיכויים של המטופלת להיכנס להריון או ללדת פעם נוספת. יתרה מזאת, האופציה הניתוחית מקטינה באופן משמעותי את האפשרות של נגעים חוזרים.