אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן

אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן היא צורה פחות נפוצה של אנדומטריוזיס עמוקה, המופיעה בכ-1% מבין אחוז החולות הכללי. במרבית המקרים, אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן נובעת מהימצאות של נגעי אנדומטריוזיס על שלפוחית השתן. ישנם מקרים נדירים יחסית, בהם המחלה נובעת מהימצאות של נגעים על החלקים השונים של השופכנים (צינור המחבר בין הכליה לשלפוחית השתן). בדומה למקרי מחלה אחרים, מקרים של אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן יכולים להיות עמוקים או שטוחים.

סוג זה של אנדומטריוזיס עמוקה יכול לגרום למגוון תסמינים, אך חשוב לדעת שלא כולם מופיעים אצל כל חולה ואף יש חולות שלא יחושו אף אחד מן התסמינים. מרבית החולות מדווחות על תסמינים שונים הקשורים במתן שתן וממוקמים באזור האגן. התסמינים הנפוצים ביותר הם כאבים בעת מתן שתן, תכיפות במתן השתן, דם בשתן, כאבים באגן, כאבים בצידי הגוף והתגברות של כל אותם תסמינים בזמן הווסת.

חשוב לדעת כי ישנם מקרים של אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן ללא תסמינים שעלולים להיות מסוכנים, ואף להוביל לחוסר תפקוד של הכליות. במצב זה נוצרת חסימה של השופכן בעקבות נגעי האנדומטריוזיס לאורך זמן, מצב בו העדר אבחון עלול להוביל לחסימה מלאה ואיבוד תפקוד מלא של הכליה.

ניתן לאבחן אנדומטריוזיס עמוקה בדרכי השתן ע״י אנמנזה ותשאול מסודר ודקדקני של המטופלת ובדיקה גופנית גניקולוגית מקיפה. כמו כן חשוב לבצע בדיקות עזר כגון אולטראסאונד גניקולוגי מקיף ואולטראסאונד כליות. לעיתים יש צורך בביצוע של בדיקת CT דרכי שתן, שיכולה לסייע באבחון.

הטיפול בסוג זה של אנדומטריוזיס עמוקה לרוב יהיה באמצעות ניתוח. דרכי הטיפול הרפואיות שנכונות לסוגי אנדומטריוזיס אחרים לא מתאימות כאן, בעיקר בגלל עומקה של הפגיעה והחשש לחסימת שופכנים ופגיעה בלתי הפיכה בכליה בעתיד. הטיפול באנדומטריוזיס אשר מערב את השופכן כולל הפרדת המוקד מהשופכן, ברוב המקרים ללא פגיעה בשופכן. אולם במקרים בהם יש חדירה מלאה של דופן השופכן יש לכרות את קטע השופכן המעורב ולהסירו עם הנגע של האנדומטריוזיס העמוקה שפולש לשופכן ולחבר בין חלקי השופכן הנותרים. במידה והפגיעה רחבה יותר, ולא ניתן לבצע חיבור של השופכן, ייתכן שיהיה צורך לנייד את השופכן לכיוון שלפוחית השתן ולבצע ניתוח של חיבור מחודש בינהם (רה-אימפלנטציה של השופכן). אם אכן יש צורך לקטוע את השופכן יש למקם סטנט, צינור פלסטיק המונח לאורך השופכן, מה שיכול להקל על ההחלמה שלו לאחר הניתוח.

גם במקרים בהם האנדומטריוזיס מגיע אל שלפוחית השתן יש לבצע אופרציות ניתוחיות. במרבית המקרים, אנו כורתים את הנגע ומפרידים אותו מדופן השלפוחית. בחלק ניכר מהמקרים יהיה צורך לפתוח את השלפוחית על מנת להסיר את כל הנגע ולסגור אותה חזרה ע״י תפרים. לאחר ניתוח שכזה על המטופלת להישאר עם קטטר מנקז בשלפוחית השתן במשך 7 ימים. לאחר מכן אנו מבצעים בדיקת תקינות של שלפוחית השתן. בהמשך השלפוחית בהדרגה חוזרת לתפקוד רגיל ומלא.