טיפול תרופתי
הטיפולים התרופתיים לאנדומטריוזיס נועדו בעיקר להפחית מעוצמת הסימפטומים שחווה החולה מחד ולדכא את פעילות נגעי האנדומטריוזיס מאידך. הטיפולים התרופתיים מתחלקים לשניים:
משככי כאבים ונוגדי דלקת.
טיפולים הורמונליים שמטרתם להקטין את החשיפה של מוקדי האנדומטריוזיס למחזוריות ההורמונלית הטבעית של האישה. באמצעות טיפול הורמונלי קבוע, ארוך טווח, ניתן לגרום לשיתוק של פעילות המוקדים. זה הרציונאל שעומד מאחורי הטיפולים ההורמונליים. הטיפול הזה ניתן בדרך כלל לטווח ארוך, אך צריך להבין שכאשר מפסיקים אותו יש בדרך כלל חזרה של הסימפטומים.
טיפולים הורמונאליים לאנדומטריוזיס
הטיפול ההורמונאלי נועד לשנות את מאזן ההורמונים בגוף. רקמת האנדומטריוזיס, שמקורה ברירית הרחם, מגיבה להורמוני המין של האישה – אסטרוגן ופרוגסטרון. כאשר אישה נוטלת אסטרוגן, מוקדי האנדומטריוזיס גדלים ומשגשגים. אולם, כאשר אישה נוטלת פרוגסטרון, תהליך השיגשוג נעצר והמוקדים מתייצבים. הפרוגסטרון גורם למוקדי האנדומטריוזיס להתייצב, הוא מונע מהם לדמם בזמן הווסת, וכך גם מונע את התהליך הדלקתי שנוצר סביבם.
במרבית המקרים לא יגרמו הטיפולים הורמונליים לנסיגת המחלה, אבל הם בהחלט יכולים לגרום לעצירה שלה. מכיוון שאנדומטריוזיס נוטה לשגשג רק בשנות הפוריות של האישה, יש משמעות רבה לעצירה בהתפתחות של המחלה.
קיימות שתי קבוצות של תרופות הורמונליות לטיפול באנדומטריוזיס:
הקבוצה הראשונה מבוססת על מתן ההורמון פרוגסטרון או שילוב של פרוגסטרון עם אסטרוגן. המטרה היא לייצב את רירית הרחם בכדי למנוע את הופעת הווסת.
הקבוצה השנייה מטרתה לדכא את שחרור ההורמונים הנשיים (בעיקר אסטרוגן שגורם לשיגשוג רירית הרחם). זה נעשה באמצעות השפעה על בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) שאחראית על המחזוריות ההורמונלית של האשה. טיפולים אלו מחקים מצב הורמונלי של “גיל המעבר”, הגיל שבו מחזור הווסת נפסק, הפעילות ההורמונאלית פוחתת משמעותית והמחלה דועכת מעצמה.
מטרתם של הטיפולים הללו למנוע את הביוץ ולמנוע את הדימום הווסתי. אצל מטופלות העוברות טיפולי פוריות או אצל נשים המעוניינות להרות, טיפולים הורמונליים לאנדומטריוזיס אינם מתאימים, מכיוון שאינם מאפשרים כניסה להריון. אצל נשים אלה מומלץ לשקול טיפול ניתוחי שיסיר את מוקדי המחלה ויאפשרו תפקוד תקין של מערכת הרבייה על מנת לאפשר להן להרות.
גלולות נגד הריון
הגלולות מכילות את ההורמונים פרוגסטרון ואסטרוגן במינון נמוך והן מסייעות במניעת הביוץ והפסקת הווסת. הטיפול הנכון בגלולות הוא נטילה רציפה שלהן, ללא הפסקה, לאורך תקופה ממושכת. כך נמנעת הופעת הווסת ואיתה נמנעים גם תסמיני הווסת הגורמים סבל למטופלת. מחקרים מראים כי שיטה זו היא יעילה למדי ובטוחה.
לעיתים מופיעות הפרשות נרתיקיות חומות או דמיות במהלך נטילת הגלולות, אולם פרט לאי נוחות, אין סכנה בתופעות אלה. חשוב לדעת כי אצל נשים מעשנות, מעל גיל 35 או אצל נשים בעלות היסטוריה משפחתית של קרישיות יתר, מומלץ לבחור באסטרטגייה טיפולית אחרת. לנשים אלו כדאי לשקול טיפול בתכשירי פרוגסטרון בלבד או טיפול ניתוחי.
חשוב לדעת שטיפול רציף בגלולות הינו בטוח בדיוק כמו טיפול רגיל (כלומר טיפול שבו עושים הפסקות בנטילת הגלולות על מנת לאפשר את קיום הווסת). כמו כן חשוב לציין כי השימוש בגלולות אינו פוגע בפריון, גם במתן רציף, ואינו כרוך בסיכונים מוגברים אחרים. הטיפול מאפשר כמובן גם הגנה מפני הריון ואין צורך בנטילת תכשירים נוספים למניעה הריון.
תכשירי פרוגסטרון – פרוגסטינים
פרוגסטינים הם תכשירים המכילים פרוגסטרון סינתטי, הנלקחים בכדורים דרך הפה, או בהזרקה לשריר. כמו כן, קיימים שתלים תת עוריים והתקנים תוך רחמיים המשחררים פרוגסטרון בשחרור איטי. הפרוגסטרון מעכב את הביוץ ואת צמיחת רירית הרחם, כמו גם את שגשוגם של מוקדי האנדומטריוזיס, ולכן הוא שימושי מאוד בדיכוי המחלה.
כיום אנו יודעים כי כחלק ממנגנון ההתפתחות של המחלה, מפתחת רקמת האנדומטריוזיס עמידות לפרוגסטרון התוך גופי. כתוצאה מכך, הנגעים מושפעים פחות מהפרוגסטרון המיוצר בגוף. מתן פרוגסטרון סינתטי מנסה להתגבר על עמידות זו. במתן פרוגסטינים יש פחות סיכוי לקרישיות יתר, ולכן טיפול זה לרוב בטוח עבור קבוצת הסיכון של נשים עם חשש לקרישיות יתר. כל התכשירים הללו מהווים גם אמצעי מניעה.
בשנים האחרונות הוחל בשיווק של תכשיר פרוגסטרון יעודי לטיפול באנדומטריוזיס, הנקרא “ויזבל” (או דיאנוגסט) תכשיר זה בעל פעילות חזקה ביותר של פרוגסטרון ובנוסף פעילות אנטי דלקתית, ועל כן יעילותו באנדומטריוזיס.
טיפולים אנדרוגניים
טיפולים אנדרוגניים הם טיפולים באמצעות מתן הורמונים גבריים, כמו טסטוסטרון. יעילות הטיפול בהם דומה ליעילות הטיפול בהורמונים כמו פרוגסטרון, אולם תופעות הלוואי שלהם הפכו אותם להרבה פחות רצויים בקרב הנשים. בין תופעות הלוואי שלשימוש בתכשירים אנדרוגניים ניתן למנות – שיעור יתר, עור שמנוני, עליה במשקל, אקנה, ולעיתים אפילו עיבוי הקול. תרופות אלו לא נמצאות בשימוש כיום.
טיפולים מדכאי הורמונים – GnRH Agonists / תרופות תואמות GnRH
ההורמון Gonadotropin-Releasing Hormone – GnRH הוא הורמון המופרש מבלוטת ההיפותלמוס במוח ומשפיע על בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) וגורם לה להפריש הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה. תרופות תואמות GnRH פועלות על בלוטת ההיפותלמוס ומונעות ממנה הפעלה של המעגל ההורמונלי הזה וכך למעשה משתקות את הפעילות ההורמונלית של השחלות ומפחיתות בצורה משמעותית את הפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף.
תרופות אלה נחשבות יעילות למדי בטיפול בתסמיני האנדומטריוזיס, אולם הן בעלות תופעות לוואי רבות, כגון: תסמיני גיל המעבר, יובש בנרתיק, שינויים קיצוניים במצב הרוח, הפרעות בשינה, ובשימוש לאורך זמן, גם דלדול במסת העצם. לכן מומלץ שהטיפול בהם ימשך 3-6 חודשים לכל היותר. במידה ויש צורך בטיפול ארוך יותר, יש לשקול טיפול הורמונלי משלים, ע״י הוספת הורמונים נוספים, למניעת תופעות הלוואי שהוזכרו.
קיימות שתי תרופות אשר פועלות במנגנונים אלו:
- GnRH אגוניסט – ניתנת בזריקה חודשית או תלת חודשית.
- GnRH אנטגוניסט – תרופה חדשה אשר השימוש בה החל בשנתיים אחרונות. התרופה נקראת ״אוריליסה״. הטיפול בה ניתן בין חצי שנה לשנתיים בהתאם למינון ובאישור מיוחד מקופות החולים. הטיפול בתרופה זו ניתן לאחר כישלון בקווי טיפול תרופתי קודמים.
למידע נוסף בנושא:
- אנדומטריוזיס
- אנדומטריוזיס שחלתית
- אדנומיוזיס
- אנדומטריוזיס עמוקה
- אנדומטריוזיס ופריון
- הטיפולים לאנדומטריוזיס
