כריתת רחם עלולה להדרש במצבים שונים, כגון: רחם שרירני מוגדל הלוחץ על איברים שכנים, דימומים מוגברים בזמן הווסת העלולים לגרום לאנמיה, כאשר ישנם מוקדי אנדומטריוזיס מרובים, כאשר האישה סובלת מצניחת רחם ועוד. למעט במקרים שבהם הכרחי לבצע את הניתוח בדחיפות (כגון במצבים של גידול ממאיר המערב את הרחם) האפשרות לניתוח כריתת רחם תעלה לרוב לאחר שהאישה סיימה ללדת.  

כיום ישנן 3 גישות מקובלות לכריתת רחם: כריתת רחם בפתיחת בטן, כריתת רחם בגישה לפרוסקופית וכריתת רחם בגישה וגינלית.

רוב האינדיקציות לכריתת רחם מחייבות כריתת רחם בגישה בטנית, כלומר לא וגינלית. זו יכולה להיות כריתת רחם בפתיחת בטן או כריתת רחם בגישה לפרוסקופית. בשנים האחרונות עם התקדמות הלפרוסקופיה ניתן לבצע את הרוב המוחלט של כריתות הרחם בגישה לפרוסקופית ללא צורך בפתיחת בטן.

כריתת רחם בהליך לפרוסקופי מאפשרת ניתוח ללא פתיחה מלאה של הבטן, עם מינימום סיבוכים, עם הליך החלמה קצר ונוח יחסית. הנתון המשפיע ביותר על הצלחת הניתוח הוא מיומנותו של הרופא המנתח, ועל כן יש חשיבות רבה לבחירת מנתח מנוסה בסביבת ניתוח מצויידת היטב.

בניתוח הלפרוסקופי מנותק הרחם מסביבתו ומוצא אל מחוץ לחלל הבטן דרך הווגינה. אפשרות שניה היא להוציא את הרחם ע״י מכשיר מיוחד המוחדר דרך אחד החתכים ולמעשה חותך את הרחם ומוציאו בחלקים. שיטה זו מתבצעת כאשר מבצעים כריתת רחם לפרוסקופית תת שלמה ללא הוצאת הצואר, או במקרים בהם יש קושי ניכר להוציא את הרחם דרך הנרתיק. כריתת רחם לפרוסקופית אפשרית ומתאימה עבור רחם מוגדל ושרירני המתאים בגודלו לרחם בהריון עד שבוע 18-20. עם זאת במקרים בהם הרחם בכל זאת גדול מדי, ניתן לתת לאישה לפני הניתוח, טיפול תרופתי הורמונאלי המכווץ את הרחם.

כריתת הרחם יכולה להיות כריתת רחם מלאה, כלומר כולל צואר הרחם, או תת שלמה, כאשר משאירים את צואר הרחם. כמו כן לעיתים, אם יש צורך בכך, ניתן לשלב כריתת שחלות וחצוצרות או חצוצרות בלבד עם כריתת הרחם.

ההחלמה מהניתוח הלפרוסקופי היא מהירה יחסית. ההליך עצמו נמשך כשעה עד שעתיים. לאחר שהשפעת ההרדמה הכללית מתפוגגת תעבור המנותחת להשגחה במחלקת האשפוז. בד”כ אשפוז של יממה אחת יספיק, הרוב המוחלט של המנותחות ירגישו טוב וישתחררו לביתן. הכאבים שלאחר הניתוח בדרך כלל מלווים את המנותחת מספר ימים עד שבועות בודדים לאחר הניתוח. החלמה מלאה עם חזרה לשיגרה צפוייה לאחר כשבועיים. סיבוכים אפשריים בעקבות ההליך הם נדירים וכוללים בעיקר זיהום או פגיעה באברים וכלי דם פנימיים במהלך הלפרוסקופיה.

השפעות ארוכות טווח של כריתת רחם הן לרוב נדירות. כריתת רחם בלבד (ללא כריתת החצוצרות) לא משנה משמעותית את המאזן ההורמונלי של המטופלת ועם השפעה מזערית על כניסה לגיל המעבר (מנופאוזה).

השפעות הניתוח על תפקוד המיני הינן שנוית במחלוקת. רוב המחקרים מצביעים על כך שהתפקוד המיני לאחר הניתוח נשמר, והיכולת להנות ולחוות סיפוק מיני תלויה בעיקר ביכולת לחוות סיפוק מיני לפני הניתוח. כלומר, מטופלת שהיו לה חיי מין מספקים לפני הניתוח, צפוי כי תמשיך לחוות סיפוק מיני גם לאחריו.