עד שליש מהנשים בגיל המעבר יסבלו מצניחה של אברי האגן. ביניהם הרחם, שלפוחית השתן, הרקטום, המעי, וכיפת הנרתיק. הסיבה לצניחת איברי האגן היא בדרך כלל חולשה של שרירי רצפת האגן. החולשה של רצפת האגן נובעת ממספר גורמים: נטייה גנטית, הריונות ולידות, תהליך ההזדקנות, העדר בפעילות גופנית, השמנת יתר ועצירות כרונית.
נשים הסובלות מצניחה של איברי האגן עלולות לסבול מתסמינים שיפריעו בשגרת חייהן, כמו: תחושת מלאות בנרתיק או תחושת גוש שיוצא מתוך הנרתיק, כאבים באגן או באיזור הגב התחתון, דימום כתוצאה מצניחה של הרחם, קושי במתן שתן, דחיפות או תכיפות במתן שתן, דליפת שתן ולעיתים אף הפרעה ביציאות.
הטיפול הטוב ביותר לצניחת אברי האגן הינו טיפול ניתוחי. ישנן שתי גישות ניתוחיות לנושא. הגישה הראשונה היא לבצע ניתוח בגישה וגינלית לתיקון הבעיה. בניתוח זה מקובל לבצע כריתת רחם ותיקון הנרתיק עם צניחת השלפוחית / הרקטום. הניתוח הוגינלי לרוב יהיה האפשרות הניתוח הראשונה עקב היותו ניתוח פשוט יחסית.
הגישה השנייה היא תיקון הבעיה בגישה לפרוסקופית. בגישה זו למעשה מבצעים את התיקון ע״י קיבוע של האברים שצנחו לאגן ע״י רשת מיוחדת המתחברת לרחם או הנרתיק מחד ולרצועה על האגן מאידך. בצורה זו האיברים מקבלים קיבוע המונע מהם לצנוח. הרשת, המורכבת בסיבים סינטטים, מייצרת סביבה מלאכותית התומכת באיברי האגן. ניתוח זה הינו הניתוח היעיל ביותר לתיקון צניחת איברי האגן.
בניתוח הלפרוסקופי ניתן לבצע קיבוע של הרחם והנרתיק הן בנשים הסובלות מצניחה לראשונה, והן בנשים הסובלות מצניחה חוזרת. הניתוח הלפרוסקופי מתאים מאד לנשים אשר עברו בעבר ניתוח וגינלי לכריתת רחם ותיקון צניחת הנרתיק, אך חזרו עם צניחה חוזרת. צניחה חוזרת מופיעה באחוז לא מבוטל של המקרים, עד כדי 30%. במקרים אלו מומלץ על ניתוח חוזר לפרוסקופי לקיבוע של הנרתיק הצנוח לאגן. כמו כן ניתוח הלפרוסקופי מאד יעיל לנשים שמעוניינות לשמר את הרחם ולהמנע מכריתת רחם.
הניתוח הלפרוסקופי נעשה ע״י החדרה של מצלמה דרך חתך בטבור ועוד 3 חתכים קטנים בבטן התחתונה, דרכם מכניסים מכשירים לביצוע הניתוח. הניתוח אורך כשעתיים עד שלוש שעות. אחוז הסיבוכים הינו נמוך מאוד וההחלמה ממנו אורכת מספר ימים. סיבוכים אפשריים הינם פגיעה באברי בטן שכנים, דימום וזיהום.
מדובר בהליך מורכב הדורש ידע וניסיון רב מצידו של הרופא המנתח. מומלץ לפנות לרופא מיומן ומנוסה בביצוע ניתוחים מסוג זה. הרופא יאבחן בצורה מדויקת את מאפייני צניחת האיברים, מיקומם וחומרת המצב, ולאחר מכן יבצע את הלפרוסקופיה. ביצוע ההליך על ידי רופא מנוסה תפחית את הסיכונים לזיהום, כאבים כרוניים באגן ותופעות לוואי אחרות.
