לפרוסקופיה לטיפול בגידולים ממאירים של המערכת הגינקולוגית

גידולים במערכת הגניקולוגית מתחלקים לגידולים שפירים וגידולים ממאירים. 90% מהגידולים הינם שפירים ורק כ-10% מהגידולים הם ממאירים.

ניתן למצוא גידולים בכל איברי המערכת הגניקולוגית, עם זאת הגידולים השכיחים ביותר הינם ברחם ובשחלות. ניתן למצוא גידולים גם בחצוצרות, צוואר הרחם, הנרתיק ואיזור השפתיים של הנרתיק. גידולים יכולים להופיע בכל שלב בחיינו, אך הם שכיחים יותר עם העלייה בגיל.

לכל קבוצת גידולים יש את המאפיינים הספציפים והתסמינים האופיינים לה. לדוגמא: גידולי רחם ממאירים יתבטאו לרוב בדימום וגינלי חריג כתסמין ראשון, ובהמשך עלולים להופיע גם כאבי בטן, לחץ על שלפוחית השתן, לחץ על המעי, שינויים ביציאות ועוד. הטיפול הניתוחי לכריתת גידול ברחם הוא הטיפול החשוב ביותר בסוג זה של גידולים. במקרים מסויימים, תלוי בשלב שבו מתגלה הגידול, יהיה צורך גם בכימותרפיה או הקרנות בנוסף לניתוח.

גידולי שחלה ממאירים מתגלים בדרך כלל בשלב מאוחר יחסית של שלב 2 או 3, ואפילו 4. הם יתבטאו בהופעת גוש אגני או בטני המלווה בכאבי בטן, בטן תפוחה, ושינויים ביציאות. הם בדרך כלל יידרשו טיפול משולב של ניתוח וכימותרפיה.

גידולי צואר הרחם מתאפיינים בדרך כלל בדימום חריג, דימום שמופיע לאחר מגע מיני, ריח לא נעים מההפרשות הווגינאליות, ובשלב מאוחר יותר כאבים באגן. הטיפול בגידולי צואר הרחם תלוי בשלב שבו מתגלה המחלה. כאשר הגידול מתגלה בשלב מוקדם, טיפול הבחירה יהיה ניתוח לכריתת הרחם ובלוטות לימפה באגן ובבטן. אם הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר הטיפול הראשוני יהיה הקרנות משולבות בכימותרפיה ולעיתים לאחר מכן יבוצע הניתוח.

בעבר היו הניתוחים להסרת גידולים ממאירים של מערכת המין הנקבית מבוצעים על ידי פתיחת בטן מלאה, באופן גורף. אולם, בעשור האחרון, ישנה עלייה בשימוש בלפרוסקופיה ככלי ניתוחי מוביל לטיפול בגידולים אלה. כיום מקובל לבצע לפרוסקופיה בנשים עם גידולים ממאירים של הרחם וצוואר הרחם.

בגידולי רחם וצוואר הרחם מבוצעת לפרוסקופיה לצורך כריתת רחם ושחלות (ראי מאמר על כריתת רחם לפרוסקופית) וכריתת בלוטות לימפה אגניות. יש לציין כי בניגוד לניתוחים הנובעים מסיבות שפירות, במקרים של ניתוחים להסרת גידולים ממאירים, הניתוח נעשה כאשר גבולות הכריתה הינם רחבים יותר, על מנת להוציא את הגידול בשלמותו ולא להסתכן בהשארת שאריות גידול בבטן.

ההחלמה מהניתוח הינה בד״כ מהירה והמטופלת חוזרת במהירה לשיגרת חייה. הסיכונים הקשורים להליך הלפרוסקופי (סיבוכים כתוצאה מההרדמה, פגיעה ברקמות או בכלי דם במהלך הניתוח, זיהומים, פגיעה בעצבים, פגיעה במערכת הלימפה) הם מועטים ותלויים מאוד במיומנות של המנתח. החזרה לתפקוד רגיל הינה מהירה. לרוב תוך יום עד יומיים המטופלת תחזור לאיתנה. תוך כשבועיים היא תחזור לתפקוד שיגרתי מלא.