הידבקויות הן תגובה של הריקמה לפגיעה בה, וההידבקויות נוצרות תוך תהליך ההחלמה של הריקמה. הפגיעה בריקמה יכולה להיווצר בשל ניתוח, דלקת מקומית, אנדומטריוזיס, הקרנות, ועוד. תהליך הייצרות ההידבקויות הוא לעיתים מהיר כל כך, עד שיתן לפעמים למצוא עדויות להידבקויות כבר כשלוש שעות לאחר הנזק לרקמה.
ההידבקויות עלולות לגרום לתסמינים שונים, ביניהם כאבים כרוניים, כאבים בעת קיום יחסי מין, בעיות פריון, בעיות עיכול, ולעיתים אף חסימת מעיים הדורשת ניתוח חירום.
ניתן להפריד הידבקויות באברי הבטן באמצעות הליך לפרוסקופי. ההליך מאפשר החדרה של כלי ניתוח זעירים אל חלל הבטן וביצוע פעולות שונות. במהלך הלפרוסקופיה ניתן להפריד בעדינות את הרקמות שנדבקו זו לזו.
חשוב לדעת כי ההליך הלפרוסקופי, מלכתחילה מפחית משמעותית את הסיכון להיווצרות הידבקויות,ביחס לניתוח בבטן פתוחה. עם זאת, נאמר כי בחירת רופא מנוסה ומיומן חשובה לביצוע לפרוסקופיה מוצלחת,ומפחיתה את הסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים לאחר הניתוח.
יתרונות הלפרוסקופיה במניעת הדבקויות כוללות: שמירה על מגע מינימאלי עם הרקמות במהלך הניתוח, שימוש מופחת בתפרים, והקטנת הסיכוי לזיהומים. הסיכוי לחזרה של ההידבקויות לאחר ההליך הלפרוסקופי עומד על כ- 20-50%. הקפדה על הטכניקה הניתוחית, כולל הקפדה על עבודה במשטחי ניתוח נכונים, מינימום פגיעה ברקמה, מיעוט דימומים ומניעת זיהומים תפחית משמעותית את יצירת ההדבקויות.
כיום נהוג להשתמש בחומרים נוגדי הדבקויות במהלך ניתוחים בבטן ובאגן. החומרים הללו מכילים סוכרים מורכבים ומגיעים בשתי צורות, ג'ל או רשת. מניחים את החומר על איזור הניתוח ויוצרים איזור חייץ בין הרקמות וכך מונעים את הווצרות ההדבקויות. חומרים אלו יספגו ויפונו מהגוף תוך כשבוע, שזה חלון הזמן בו נוצרות ההדבקויות לאחר הניתוח. כאשר ישנה אפשרות רפואית להשתמש בחומרים אלו מומלץ לשקול זאת, במיוחד בנשים שמעוניינות לשמור על פוטנציאל פריון ועוברות ניתוחים באגן, באיזור השחלות והחצוצרות.
