כ – 70% מהנשים הסובלות מציסטות בשחלות אינן חוות תסמינים, במקרים אלה הציסטה מאובחנת בבדיקה גניקולוגית שגרתית.
בשאר המקרים, נשים פונות לרופא נשים עקב תסמינים שונים. בפגישה עם הרופא תתבצע שיחה, בדיקה גניקולוגית ובדיקת אולטרה-סאונד.
במקרים רבים, בדיקות אלה מספיקות על מנת לאבחן האם קימת ציסטה, באיזה סוג של ציסטה מדובר ומה הטיפול המומלץ עבור האישה.
בחלק מן המקרים תישלח המטופלת להמשך בירור הכולל אולטראסאונד דופלר, בדיקות דם, אולטראסאונד של מערכת השתן ועוד.
שיחה ראשונית ותיאור התסמינים
בפגישה הם הרופא המטופלת תתבקש לתאר את התסמינים מהם היא סובלת, מתי הם מתגברים, מתי הם נחלשים. האם הם כרוניים ומורגשים כל העת? האם הם גוברים בזמן הווסת? או בזמן קיום יחסי מין? המטופלת תשאל על ההיסטוריה הרפואית שלה, האם סבלה בעבר מציסטה בשחלה? האם יש לה סיפור משפחתי של מחלות במערכת המין הנשית או סיפור של גידולי שחלה במשפחה? בנוסף היא תתבקש לפרט אילו תרופות היא לוקחת על בסיס קבוע.
בדיקה גופנית
רופא הנשים יבצע בדיקה גינקולוגית מלאה, כולל בדיקה עם ספקולום ובדיקה ידנית פנימית. מטרת הבדיקה לזהות אם יש כאבים, האם ישנו ממצא שניתן לזהות בבדיקה באיזור הרחם, השחלה, האגן או הבטן. במידה ונמצא ממצא שניתן למששו ינסה הרופא לאפיינו, האם הוא רך? נוקשה? רגיש? האם הוא נייד או מקובע? ועוד מאפיינים שיעזרו לרופא לזהות את סוג הממצא.
בדיקת אולטרה-סאונד
בדיקת אולטראסאונד גינקולוגי של השחלות והאגן תאפשר לקבוע האם קיימות ציסטות, את גודלן, את אופיין ואת ההרכב שלהן (נוזלי / מוצק / משולב). על פי בדיקת האולטראסאונד ניתן לשער מה סוג הציסטה. לדוגמא האם מדובר בציסטה מסוג דרמואיד, ציסטה אנדומטריומה, ציסטה תפקודית, או בציסטה מסוג גופיף צהוב. במקרים בהם עולה החשש לאפשרות של ציסטה ממאירה חשוב לבצע בדיקת דופלר.
כאשר מבצעים בדיקת אולטראסאונד של השחלות מנסים להבדיל בין שני סוגי ציסטות. האחת ציסטה פשוטה – בעלת מראה חלק, עם נוזל צלול ללא ממצאים נוספים. זו בד״כ ציסטה שפירה ללא סיכון לממאירות. הסוג השני הינו ציסטה בעלת מראה מורכב – הנוזל איננו צלול, קיימות מחיצות בתוך הציסטה, ישנם איזורים סולידים בתוכה ועוד. כל ציסטה בעלת מראה מורכב מחייבת המשך בירור על מנת לוודא שאין מדובר בציסטה ממאירה.
אבחנה מבדלת
חשוב לדעת כי אצל אישה סימפטומטית, לא ניתן לדעת על פי התסמינים מאיזו ציסטה בדיוק היא סובלת. התסמינים של מרבית סוגי הציסטות בשחלה דומים. כמו כן ישנם מצבים רפואיים נוספים שיכולים לגרום לתסמינים אלה, כגון: אנדומטריוזיס, דלקות באגן, דלקת התוספתן, ואף הריון מחוץ לרחם.
לעיתים יש צורך לערוך בדיקות נוספות בכדי לקבל את התמונה המלאה. במיוחד נכון הדבר כאשר קיים חשד לממאירות או כאשר יש מעורבות של מערכות אחרות בגוף.
להלן בדיקות נוספות אפשריות:
בדיקת דם
בדיקת מרכיבים שונים בדם. המרכיבים הללו מופרשים לדם ויכולים לשפוך אור על מקור הציסטה. הסמנים שנבדוק בד״כ הם CA125, CEA, CA19/9, LDH, ALFA FP, BHCG ועוד. הם בד״כ יהיו גבוהים בממצאים גידוליים בשחלה או באנדומטריוזיס (CA125).
בדיקות הדמייה
במקרים מסויימים יש צורך בבדיקות הדמייה נוספות על האולטראסאונד הגינקולוגי:
- אולטראסאונד דופלר של השחלות – מאפשר לקבל עוד אינפורמציה על השחלות ועל חשד לגידול ממאיר בשחלה
- לעיתים יש צורך בביצוע בדיקת CT של הבטן והאגן – בעיקר כאשר קיים חשד לממאירות
- בדיקת אולטאסאונד כליות – לשלילת מעורבות של דרכי השתן (חשוב בעיקר בציסטות של אנדומטריוזיס)
לפרוסקופיה אבחנתית / טיפולית
לעיתים הדרך היחידה לאבחן חד משמעית את סוג הציסטה היא באמצעות ניתוח לפרוסקופי. לפרוסקופיה אבחנתית הינה הליך לזיהוי של פתולוגיות בחלל הבטן. ניתן במהלך הלפרוסקופיה לזהות פתולוגיות ולטפל בהן בעת ובעונה אחת. במהלך הלפרוסקופיה מוחדרת לחלל הבטן מצלמה זעירה, דרך צינור, ומתבצעת סריקה של איברי הבטן. הסריקה כוללת את השחלות, הרחם, החצוצרות, שלפוחית השתן ועוד.
בלפרוסקופיה ניתן לזהות את הציסטה ולכרות אותה. לאחר הכריתה נשלחת הציסטה לבדיקה פתולוגית על מנת לזהות את סוג הציסטה במדויק ולשלול אפשרות של ממאירות.
