לפרוסקופיה לכריתת חצוצרות

החצוצרות הן האיבר המקשר בין השחלות לבין הרחם, בהן לרוב נפגשת הביצית עם הזרע לקראת עיבור אפשרי לאחר הביוץ הביצית הביצית המופרית (נקראת –זיגוטה) מועברת ע"י החצוצרה בתהליך אקטיבי לכיוון הרחם לאחר ההפריה להמשך התפתחות והשרשה ברחם.

כשל בתפקוד החצוצרה עלול להשפיע משמעותית על יכולת הפריון של האישה. לדוגמה, אם האישה סובלת מחסימה חסימה בחצוצרה, לא תוכל הביצית לפגוש את הזרע לעבור הפרייה ולא תוכל לחזור לרחם לצורך השרשה ברחם והתעברות.

ליקויים בתפקוד החצוצרות עלולים להיגרם כתוצאה מאנדומטריוזיס, מחלות אגן דלקתיות, מצב של חסימה של החצוצרות בדם (המטוסלפינקס), מוגלה (פיוסלפינקס), או נוזל צלול אחר (הידרוסלפינקס), ועוד. לעיתים, כתוצאה מהריון חוץ רחמי שהתפתח בתוך החצוצרה או כתוצאה מהימצאות של גידולים (שפירים או ממאירים) בחצוצרה, אין ברירה אלא לבצע כריתה של החצוצרה.

בנשים הסובלות מאי פריון עקב הפרעה מכנית על רקע של פגיעה בחצוצרה לעיתים קרובות ניתן לראות כי החצוצרה מלאה בנוזל(הידרוסלפינקס). נוזל זה פוגע לא רק ביכולת להרות באופן טבעי אלא מפריע גם ליכולת להרות בעזרת טיפולי פריון. אי לכך לעיתים תכופות במצבים אלו יהיה צורך בכריתת החצוצרות בכדי לאפשר את הצלחת טיפול הפריון.

ההליך הלפרוסקופי מבוצע בהרדמה מלאה. במהלכו מוחדרת אל הבטן מצלמה זעירה ומוחדרים בנוסף כלי ניתוח זעירים על ידם ניתן לבצע את כריתת החצוצרה. החצוצרה מנותקת מהאיברים וכלי הדם הסמוכים אליה ומוצאת דרך החתך הקטן שבוצע בדופן הבטן ודרכו הוחדרו הצינורות מלכתחילה.

ניתוח לפרוסקופיה לכריתת חצוצרה הינו לרוב ניתוח קצר וכרוך בזמן החלמה קצר יחסית, תופעות לוואי וסיבוכים המתרחשים לעיתים רחוקות בלבד, ופגיעה מינימאלית באברים סמוכים ובתפקוד התקין של הגוף. חשוב לדעת כי אין השפעה על התפקוד ההורמונלי והפריוני של השחלה. חשוב לבחור מנתח מנוסה על מנת להשיג תוצאות מיטביות בהליך. רוב הנשים תשתחררנה לבייתן באותו יום של הניתוח או לכל היותר למחרת ותוכלנה לחזור לשיגרה מלאה לאחר מס' ימים עד שבועיים.

מאמרים מומלצים

צרי קשר

טלפון