כריתת רחם
הניתוח לכריתת רחם הוא בין הניתוחים הגניקולוגיים הנפוצים ביותר. למעשה, הוא שני בשכיחותו אחרי ניתוח קיסרי.
בישראל בלבד, מבוצעים מעל 5,000 ניתוחים לכריתת רחם מדי שנה!
הסיבות לביצוע הניתוח הן שונות ומגוונות וכוללות בין היתר: הימצאות של שרירנים ברחם, צניחת רחם, גידולי רחם ודימום ווסתי מוגבר הגורם לאנמיה ועוד.
ניתוחים לכריתת רחם נעשים בשלוש שיטות שונות בהן כריתת רחם בטנית, כריתת רחם לפרוסקופית וכריתת רחם וגינלית. כמו כן קיימת שיטה משולבת של כריתת רחם וגינלית ולפרוסקופית יחדיו.
כריתת רחם בגישה בטנית
בשיטה זו מבוצע חתך לרוחב הבטן התחתונה (בדומה לחתך של ניתוח קיסרי) או חתך אורכי במרכז הבטן, בהתאם לגודל הרחם ולסיבת הניתוח. זו עדיין השיטה השכיחה ביותר לביצוע כריתת רחם הן בעולם והן בישראל. במהלך הניתוח מבצעים ניתוק של הרחם מהרצועות האוחזות אותו, ניתוק בין הרחם ובין השחלות (כאשר לא מבצעים כריתת שחלות), ניתוק בין הרחם לנרתיק והוצאת הרחם בשלמותו עם צוואר הרחם. במקרים בהם לא כורתים את צוואר הרחם, מנתקים בין גוף הרחם לצואר הרחם ללא צורך בפתיחת הנרתיק.
האישפוז הממוצע לאחר הניתוח הוא כחמישה ימים והחלמה מלאה אורכת כחודש. הניתוח בגישה זו מתאים במקרה של רחם גדול במיוחד והוא מהווה חלופה כאשר בלתי אפשרי להשתמש בגישה הלפרוסקופית או הוגינלית.
הסיבוכים של הניתוח הם מועטים וכוללים סיבוכים הקשורים בהרדמה, זיהומים באיזור הניתוח או בצלקת הניתוחית, זיהום במערכת השתן, ופגיעה באברים שכנים. אולם נדגיש כי הם נדירים למדי. בד״כ לאחר כחודש מהניתוח ישנה חזרה מלאה לשיגרה.
כריתת רחם בגישה לפרוסקופית
לפרוסקופיה הוא ניתוח זעיר-פולשני, המאפשר כריתה של הרחם באמצעות מס׳ חתכים זעירים בדפנות הבטן. דרך החתכים מוכנסים סיב אופטי המחובר למצלמה מצלמה וכלי עבודה זעירים, בקוטר של עד עשרה מילימטרים. השליטה בפעולות בחלל הבטן ע״י צפיה במסך עליו משודר תמונות מתוך חלל הבטן ומאפשר למנתח לראות ולשלוט על מה הניתוח המבוצע בחלל הבטן.
העזרת המכשור המיוחד מבצעים ניתוק של הרחם מכל הרצועות האוחזות אותו ומפרידים את הרחם מהחיבור לנרתיק. לאחר ניתוק מלא של הרחם מוציאים אותו בד״כ דרך הנרתיק. כאשר מבצעים כריתת רחם תת שלמה ללא צואר הרחם ניתן להוציא את הרחם ע״י מכשיר מיוחד שמוציא אותו בחלקים דרך חתך קטן בדופן הבטן. כריתת רחם בשיטה זו היא קלה, מהירה ונוחה ביותר למטופלת. זו גם השיטה עם זמן ההחלמה הקצר ביותר. מאידך כריתת רחם בגישה לפרוסקופית מחייבת מיומנות בסוג זה של ניתוחים לפרוסקופים.
בחירה במנתח מיומן תפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח. ההחלמה מניתוח לפרוסקופי היא מהירה ואורכת מס׳ ימים. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא יום עד שלושה ימים וההחלמה אורכת כשבועיים עד שלושה. הסיבוכים הינם מועטים בדרך כלל וכוללים סיבוכי הרדמה, זיהומים מקומיים או זיהומים במערכת השתן ופגיעה באברים שכנים. כריתת רחם לפרוסקופית היא הגישה המועדפת לכריתת רחם.
כריתת רחם וגינאלית
כריתת הרחם דרך הנרתיק הינה הרסנית פחות לרקמות הגוף ביחס לכריתת הרחם הבטנית, אולם היא מתאימה בעיקר במקרים של צניחת רחם. בכריתת רחם וגינאלית מבוצע חתך קטן באזור הפנימי של הנרתיק, דרכו מנתקים את הרחם מרצועות האוחזות אותו והרחם מוצא דרכו. ניתוח בשיטה זו מאפשר תיקון של קירות הנרתיק במקרה של צניחת שלפוחית השתן או צניחת רקטום. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית אך ניתן לבצעו גם בהרדמה איזורית.
משך האשפוז לאחר הניתוח הוא יומיים עד שלושה ימים וההחלמה אורכת כשבועיים עד שלושה. הסיבוכים הינם מועטים בדרך כלל וכוללים סיבוכי הרדמה, זיהומים מקומיים או זיהומים במערכת השתן ופגיעה באברים שכנים. במקרים של נשים עם צניחת רחם, זו הגישה הניתוחית המועדפת.
כריתת רחם משולבת
ניתן לשלב בין הניתוח הלפרוסקופי לבין הניתוח הוגינלי, כאשר הכריתה עצמה מתבצעת בחלקה בשיטה לפרוסקופית ובחלקה בשיטה הוגינלית. בלפרוסקופיה תתבצע כריתה של החלק העליון של הרחם עד לאיזור החיבור לנרתיק. בגישה הנרתיקית יתבצע חיתוך הנרתיק בחלקו הפנימי, הפרדתו מהרקמות האוחזות אותו והוצאתו דרך הנרתיק.
ניתוח זה מתאים כאשר ישנו שילוב של צניחת רחם ביחד עם ממצאים תוך בטניים הדורשים בירור. לכן בתחילת הניתוח מבצעים לפרוסקופיה ובהמשך השלמת הניתוח בגישה וגינלית. גישה זו מתאימה גם כאשר ישנה צניחת רחם בלווית רחם גדול במיוחד. במצב זה קשה להגיע לחלקו העליון של הרחם בגישה וגינלית ועל כן ניתוק החלק העליון של הרחם יהיה בגישה לפרוסקופית.
איזה גישה ניתוחית עדיפה?
הבחירה בגישה ניתוחית תיקבע על פי מאפייני המטופלת, התסמינים הקיימים ומומחיות הרופא המטפל. אין ספק שתהליך ההחלמה, הסיכונים והסיבוכים האפשריים מתמעטים ככל שההליך הניתוחי הוא פוגעני פחות כלפי רקמות הגוף. לכן הגישה הלפרוסקופית היא הבטוחה והנוחה ביותר עבור מטופלות רבות.
