כריתת רחם

מתי עלי לעבור כריתת רחם?

כריתת רחם היא הליך ניתוחי מורכב, במהלכו ניתן לכרות את הרחם באופן מלא (כולל צוואר הרחם) או באופן חלקי (ללא צוואר הרחם).

כריתת רחם תבוצע רק אצל נשים שסיימו ללדת וסובלות מתסמינים גניקולוגיים המחייבים את ביצוע הניתוח, כגון: דימומים חריגים, כאבים באגן, לחץ על איברים שונים, צניחת אברי האגן ועוד. 

המצבים שיכולים להוביל להופעת התסמינים הללו הם: שרירנים ברחם, אנדומטריוזיס, גידולי רחם ועוד.

כריתת רחם מבוצעת באחת משלוש גישות: בטנית, לפרוסקופית או וגינלית. הבחירה בדרך כלל תלויה במאפיינים של האישה, באופי הבעיה, במבנה הרחם וביכולות הרופא המנתח.

מהן ההתוויות לביצוע כריתת רחם?

ניתוח כריתת רחם הוא אחד הניתוחים השכיחים ביותר אצל נשים, בעיקר לאחר סיום הקמת המשפחה. עם זאת מצבים רפואים שונים עלולים להביא לצורך בכריתת רחם אף מוקדם יותר (למשל במקרה של גידולים ממאירים ברחם).

הסיבות העיקריות לכריתת רחם הן:

  • רחם שרירני (גידולים שפירים ברחם)
  • אנדומטריוזיס קשה אשר אינו מגיב לטיפול
  • דימום מוגבר במהלך המחזור החודשי שמוביל לאנמיה ואינו מגיב לטיפול שמרני
  • צניחה של איברי האגן והרחם
  • גידולים ממאירים ברחם או בשחלות (סרטן הרחם או סרטן השחלות)
  • סיבוכים בלידה, בניתוח קיסרי, או מצב חירום רפואי אחר

הניתוח הנפוץ ביותר הוא כריתה מלאה של הרחם, כולל הוצאת צוואר הרחם. בחלק מן המקרים ניתן לבצע כריתה חלקית (ללא צוואר הרחם), אולם במקרה כזה יש צורך להישאר במעקב רפואי אחרי צוואר הרחם. בזמן הניתוח לכריתת הרחם ניתן להסיר גם את השחלות, בהתאם לשיקולים הרפואיים. במקרים של סרטן צוואר הרחם יש לשקול את האפשרות לבצע כריתה נרחבת של הרחם. כלומר, הסרה מלאה של הרחם ואיתו צוואר הרחם, בלוטות הלימפה וחלקו העליון של הנרתיק, כולל שכבות השומן באזור.

מהן הגישות המקובלות לניתוח?

כיום, מקובל לבצע ניתוח לכריתת הרחם באחת מהדרכים הבאות:

כריתת רחם לפרוסקופית

כריתת הרחם מבוצעת באמצעות הליך זעיר-פולשני – לפרוסקופיה. כיום נחשבת הגישה הלפרוסקופית כגישת הבחירה לניתוח כריתת רחם. במהלך הניתוח מבצעים מספר חתכים קטנים בדופן הבטן. דרך החתכים הללו מוחדרים כלי ניתוח זעירים, בקוטר של חמישה עד עשרה מ"מ. הרחם נכרת במלואו במהלך הלפרוסקופיה, כולל ניתוקו מהנרתיק. לאחר ניתוקו, הרחם מוצא דרך הנרתיק אשר נפתח במהלך הניתוח. זהו ההליך המועדף בנשים המתאימות, כי הוא מאפשר החלמה מהירה עם סיבוכים מועטים. אולם הוא דורש מיומנות וניסיון מצד הרופא המנתח.

כריתת רחם לדנית / וגינאלית

מבוצעת כאשר יש צניחת רחם, בעיקר כאשר הרחם עצמו אינו מוגדל. ההליך מבוצע על ידי חתך בנרתיק והוצאת הרחם דרך הנרתיק. כריתה זו ניתן לבצע בהרדמה כללית או בהרדמה איזורית. במהלך הניתוח ניתן גם לתקן צניחת ורפיון של קירות הנרתיק (למשל, במקרים של צניחת איברי האגן, שלפוחית השתן ורקטום). ניתוח זה מיועד בעיקר לנשים עם צניחת נרתיק ואינו מתאים לנשים עם בעיות אחרות.

כריתת רחם בטנית

מבוצעת בפתיחה מלאה של הבטן. החתך נעשה לרוחב הבטן התחתונה (בדומה לזה של ניתוח קיסרי) או במקרה של רחם מאוד גדול, בחתך אורכי באמצע הבטן. נציין כי במקרים של ניתוחים עקב גידולים ממאירים, כאשר בוחרים בפתיחת בטן, הניתוח יעשה לרוב בחתך אורכי. כריתת רחם בגישה בטנית מתאימה למקרים שבהם הרחם גדול במיוחד, לנשים עם רקע של הדבקויות רבות, ולטיפול בגידולי בטן ממאירים – בעיקר גידולי שחלה. זו היא שיטת הבחירה כאשר לא ניתן לבצע כריתת רחם לפרוסקופית.

כריתת רחם משולבת – לפרוסקופית ווגינלית

כריתת רחם משולבת הינה שיטה המשלבת גישה לפרוסקופית עם כריתת רחם וגינלית. המנתח יבחר בגישה זו כאשר לאישה יש צניחת אברי אגן ובנוסף גם פתולוגיה בתוך הבטן. במקרה כזה הגישה הנרתיקית אינה מספיקה כי איננה מאפשרת בירור של המתרחש בחלל הבטן. הניתוח מתחיל בגישה לפרוסקופית – בו תבוצע סקירה של הבטן והאגן, זיהוי הממצאים החריגים והטיפול בהם. בשלב זה יבוצע חלק מהכריתה של הרחם בגישה לפרוסקופית, עד לחלקו התחתון הקשור לנרתיק. בשלב השני, יבוצע הניתוח בגישה הנרתיקית והרחם יוצא דרך הנרתיק.